כשמדברים על אבחון דידקטי - או אבחון לקויות למידה - מדברים בעיקר על אבחונים לילדים שמתבצעים בכמה תקופות שונות בחיים.
התקופה הראשונה היא תקופת הגן, כשמתגלים סימנים מחשידים ללקויות למידה. ילד שמתקשה להחזיק מספריים או מתבלבל בדברים מאוד בסיסיים בדיבור יכול להיות כבעל לקות למידה שתשפיע עליו בתהליכי הלמידה. בנוסף לכך, בגילאי 6-8 כשהילד מגיע לבית הספר וצריך לרכוש מיומנויות חדשות כגון כתיבה, קריאה ופעולות חשבון בסיסיות הוא עלול להיתקל בקשיים שלא הופיעו לפני כן - אלו התקופות הנפוצות שבזמנן פונים לאבחון מקצועי.
התקופה השלישית היא תקופת התיכון. לקראת הבגרויות תלמידים רבים ירגישו שהם זקוקים להקלות והתאמות במבחנים. הארכת זמן, הקראת שאלונים או הקלות והתאמות נוספות שיעזרו להם להביע את הידע שהם רכשו במהלך השנה - במבחנים עצמם. מכיוון שתוקף האבחונים הוא 5 שנים, גם כאלו שביצעו אבחונים בשנים שלפני כן צריכים לגשת למכון אבחון מוסמך מטעם משרד החינוך ולעבור את האבחון מחדש.
כאשר יש סימן אחד או יותר מבין הסימנים הבאים, מומלץ לגשת לאבחון דידקטי.
לעתים, הורים לא יבחינו בסימנים אלו אלא אנשי החינוך במוסד הלימודי בו לומד הילד, ולכן חשוב מאוד לשמור על עירנות ולהיות בקשר רציף עם הצוות החינוכי כדי לדעת איך מתקדם הילד והאם הכל הולך כמתוכנן. במקרים מסוימים ההמלצה לגשת לאבחון דידקטי תהיה מצד בית הספר ולאו דווקא מצד ההורה.
